"באמצעות טכניקת האקוורל וקומפוזיציות נוגות, צוללת בלאי אל מעמקי תודעתה ומרפרפת בין קורותיה לנבכי נשמתה. ציוריה כאילו יוצרים מציאות משל עצמם, מעלים מן האוב חלום או חיים במקום ובזמן אחר, אך למעשה נטועים עמוק בחוויות חייה. בלאי עוסקת בדמויות מנודות, במערכות יחסים במשפחה, בחוויות נדידה וניתוק. את נושאי הציור ואת הדימויים היא אמנם שואבת מחייה, אך הם מעוררים בצופה תחושה של חזיון שמונע מסערת רוחות".